רשלנות במרחב הציבורי מתרחשת כאשר רשות מקומית, עירייה או גוף ציבורי אחר לא נקטו אמצעים סבירים למניעת סיכון צפוי – כמו מדרכה שבורה, בור פתוח, רצפה רטובה או בולטת, פגיעה מחפצים שעלולים ליפול, ריהוט בולט, מדרגות שבורות, אי הצבת מעקה בטיחות במדרגות, מיקום גושי בטון במקומות לא צפויים, מדרגה נסתרת, היעדר שילוט אזהרה וכו'.
זכות התביעה נובעת מכך שהרשויות חבות בחובת זהירות כלפי האזרחים.
כאשר אזרח נפגע כתוצאה ממפגע כזה, ייתכן ויהיה זכאי לפיצוי בגין נזקי גוף. כדי לבסס אחריות משפטית, יש להוכיח כי הייתה התרשלות, נגרם נזק, וקיים קשר סיבתי ביניהם.
בית המשפט יבחן בתביעת רשלנות האם קיימת אחריות מושגית – האם קיימת בין המזיק לניזוק חובת זהירות כללית. ובנוסף האם קיימת גם אחריות קונקרטית – האם בנסיבות המיוחדות של המקרה קיימת חובת זהירות בין המזיק הספציפי לניזוק הספציפי בגין הנזק הספציפי שהתרחש. לאחר שקבע בית המשפט שישנה אחריות (מושגית וקונקרטית) יקבע בית המשפט גם האם קיים אשם תורם ומה יחסו בנזק.
כיצד לפעול:
תיעוד מידי של מקום התאונה, עדויות רפואיות ועדות עדים – חיוניים.
הגרסה הראשונה הינה חשובה ביותר ומהווה אינדיקציה אותנטית לנסיבות התאונה ולגורם הנזק.
מומלץ לא ליזום פנייה ישירה לאף גורם בטרם בוצעה פנייה לעו"ד המתמחה בתחום, כל מילה הינה קריטית לביסוס האחריות.
משרדנו מתמחה בניהול תביעות נגד רשויות ומלווה את הנפגעים לאורך כל הדרך – במקצועיות, רגישות וללא פשרות.
